בספרו של מורי פרופ’ דן אבנון על מרטין בובר הוא עוסק במושג לימוד כמושג מפתח (מילה מנחה) בכתביו של בובר. בתוך כך, הוא מביא פירוש לפסוק הידוע “הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו גַּם-אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב לִמֻּדֵי הָרֵעַ” (ירמיהו יג כג), וכך הוא כותב:
“על פי הפירוש השכיח הפסוק הזה הוא הצהרה בנוגע למצב קיומי תמידי של עשיית רוע בלי יכולת לשנותו. עם זאת, ניתן לקרוא אותו לחלופין כמסר אל הלימוד: אתה יכול להפוך ולהיות טוב, לימוד, אם תלמד את הרוע.
למילה ” הָרֵעַ” קודמת המילה ” לִמֻּדֵי”, נגזרת של השורש למ”ד, המאפשרת לקרוא אותה כ”תלמידים של”. במקרה זה תשתנה משמעות הפסוק: “בהישארך קשוב למצב המוגדר רוע, תהפוך לטוב”. הלימוד יכול להתגבר על הרוע באמצעות הכרתו. … הנביא מדגיש בבירור את הצורך במאמץ ממשי ומעשי מצדו של הלימוד. קיומו של הלימוד מאופיין בשקיעה מוחלטת במציאות הפסיכולוגית, המשתקפת בכאוס הפוליטי והדתי הסובב אותו, ואולי הוא אף המקור שלו. הוא נבדל מסביבתו בנחישותו ללמוד את עובדות הקיום האנושי המשבשות את המיקוד הנכון של תשומת הלב וגורמות לאובדן האמונה והכוונה.” [דן אבנון, מרטין בובר – הדיאלוג הנסתר, הוצאת עם עובד, תשע”ב, עמ’ 89]
בסיומו של קיץ קשה,
בו נדמה כי כל אחד מאתנו לחוד וכולנו יחד כקולקטיב איבדנו במקצת את האמונה והכוונה, אני חש כי הפירוש היצירתי לפסוק מירמיהו מסמן כיוון חשוב בדרך לצמיחה מחודשת בשנה הבאה-עלינו-לטובה. עלינו ללמוד ולהבין לעומק את הכאוס הפוליטי והחברתי הסובבים אותנו. הרוע – במובן של עוולות, שנאה, שכול, ייאוש ושלל מילים מדכאות – נדמה להימצא בכל פינה. רק על ידי לימוד, בדיקה, ניתוח ומתן משמעות מובנת לכל ממדי הרוע האופפים אותנו נוכל למצוא את הדרך אל הטוב,
המתבטא בתקווה ל “אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ”.
אני מאחל לנו כי נדע להאמין שכושי יכול להפוך עורו ונמר מסוגל להפוך חברבורותיו , אך נזכור כי הדבר אינו בידי שמיים אלא בידינו – והלימוד הוא שיוביל אותנו לשם.