פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית – מטיפול פסיכולוגי של העשירון העליון, לתרפיה נגישה לכולם.

בשנים האחרונות אנו עדים לגידול משמעותי בפנייה לטיפולים הנפשיים, כאשר התרפיה הקוגניטיבית התנהגותית אשר משלבת בין הפסיכולוגיה ההתנהגותית לזו הקוגניטיבית, או בשמה המקוצר CBT, מקבלת תאוצה ניכרת במספר הפונים אליה.

ניסינו להבין את קסמה של התרפיה ומדוע הציבור הרחב פונה דווקא לתרפיה זו לקבלת טיפול.   לשם כך הזמנו את יובל אוריאלי, מטפל בכיר בפסיכותרפיה CBT ובייעוץ פילוסופי.

יובל אוריאלי שלום. מדוע פונים דווקא כיום, לקבלת תרפיה נפשית בגישת CBT? האם זה בגלל שהטיפול נחקר והוא בעל תוצאות מדידות?

יובל- אכן שיטת טיפול זו, הוכיחה את עצמה לאורך מחקרים ומטופלים רבים ולאורך זמן רב. חוקרים ברחבי העולם קבעו על סמך ניסויי תוצאות, שטיפול קוגניטיבי התנהגותי היא שיטת פסיכותרפיה אפקטיבית בטיפול בהפרעות שונות ומגוונות, כמו חרדה והתקפי חרדה, מחשבות טורדניות, דיכאון. יחד עם זאת, עלינו להבין שאנו חיים בתרבות שהיא מאד מהירה ומעבר לכך שאנשים כיום רוצים תוצאות, הם גם רוצים אותם מהר!

מטופלים רבים הבינו שתהליך שעלול לקחת 3 שנים בטיפול פסיכולוגי מגישות הפסיכולוגיה האחרות הינו גם יקר, אבל גם טווח זמן הטיפול הכולל ממושך מידי עבור אנשים מסוימים. הסיבה המרכזית לצריכה של הטיפול הנפשי בגישה הקוגניטיבית התנהגותית, היא טווח הטיפול שהוא יעיל וממוקד.

תרפיה נפשית בשיחה כבר מזמן אינה נחלתם של העשירים. כיום יותר ויותר אנשים פונים לקבלת טיפול נפשי מכיוון שהוסרה הרעלה סביב הרעיון שלכאורה רק העשירון העליון פונה לקבלת טיפול מקצועי בנפש האדם. כיום יותר מתמיד, רווחה נפשית איננה עניין של מותרות, אלא הכרח ולא רק בתקופות של קושי וסבל ברמה האישית, או ברמה הזוגית.

יובל האם זה יהיה נכון להגיד שאולי גם בגלל השתרשות הטכנולוגיות החדישות, החיים נהיו מאד מהירים ויש לנו פחות זמן לעצמנו, מאשר לדורות הקודמים לנו והדבר גורם לחולי או ללחץ נפשי?

יובל- בעבודה שלי בקליניקה אני רואה שוב ושוב את תוצאות חוסר ההתאמה שבין הצרכים האמיתיים של המטופלים לבין הרצונות שלהם לכאורה להצלחה. הבעיה לדעתי, אינה טמונה בחיים המהירים דווקא, אלא ביחס שלנו אליהם. בסופו של דבר, זה לא העולם שאשם בסבל שלנו, אלא זו האחריות שלנו להיות בקשב עם המחשבות והרגשות שלנו. הבעיה היא לא בעולם, הבעיה היא בפרשנות שאנו נותנים לו. זה נשמע מאד פילוסופי ואכן זה כך, אבל על מנת לתרגם את הפילוסופיה הזאת לחיי היום יום, בטיפול עצמו אנו נוהגים לנתח את אירועי החיים שקרו לנו, על ידי חלוקה ברורה של המחשבות שלנו ושל הרגשות שלנו דרך היחס שלנו כלפי האירועים. האירוע עצמו כבר התרחש, אבל היחס שלנו לאירוע, הוא מה שיקבע כיצד נתנהג בפעם הבאה בסיטואציה דומה.

יחס דומה כלפי סיטואציות שונות מתאר למעשה את דפוסי האישיות שלנו, אשר עשויים לגרור אותנו למעשה, להתנהג שוב ושוב באותה צורה באירועים שונים. לאחר שאנחנו מזהים דפוסי פעולה דומים, אנו גם מנסים להבין מדוע אנו פועלים כפי שאנו פועלים, אך הרבה מעבר לזה, אנו מייצרים שינוי התנהגותי דרך הניתוח של המחשבות שלנו והבנת היחס שלנו כלפי האירועים.

כפסיכותרפיסט קוגניטיבי התנהגותי אני תמיד מברר את המחשבות של המטופלים ביחס לאירועים שהם חווים, מתוך ההבנה שניתן להגמיש את המחשבות. הגמשה של המחשבות שלנו כבני אדם, גוררת אחריה שינוי רגשי וזה יופיו של הטיפול לדעתי. מצד אחד ההקשבה, ההכלה והאמפתיה של להיות עם הרגשות שלנו ותוך שינוי והגמשה של המחשבות מנגד, המטופלים חווים שינוי רגשי ונפשי, הן בגלל ההכלה ועוצמת המפגש הטיפולי והן בגלל היכולת לחולל שינוי רגשי דרך המחשבות שלנו.

יובל זה נשמע נורא יפה, אבל אתה יודע שזה לא כזה פשוט להוביל לשינוי נפשי רק בגלל שאנו לומדים לשנות ולהגמיש את המחשבות שלנו.

יובל- ראשית אתה צודק זה לא קל, אבל מניסיון של שנים בעבודה עם מטופלים בגילאים שונים, ממגזרים שונים, דתות שונות ומגדרים שונים, אני יכול להגיד לך שבאופן גורף, הטיפול מצליח לחולל שינוי התנהגותי וגם שינוי מחשבתי. מה שאומר שברמה הנפשית אנו מרגישים כאלו נפתח חלון ושאפשר לחיות יותר טוב. התוצאות כמובן מדברות בעד עצמן. אם קיים שינוי ברמה ההתנהגותית או יותר מזה, ברמה של האמונות שלנו לגבי עצמנו ולגבי העולם, הרי שהמפגשים עשו את שלהם.

הזכרת את נושא האמונות שלנו. האם אתה מתכוון לאמונה דתית או אמונה באלוהים?

יובל- אוקי אז לגבי נושא של אמונות, הכוונה למערך התפיסתי שלנו לגבי עצמנו ולגבי העולם. בבסיס האישיות שלנו ישנו מארג של אמונות או תפיסות לגבי עצמנו. האישיות שלנו מתפקדת כמו ספר שנכתב דרך מאורעות חיינו, אך הפרשנות היא אישית, לכן המילה ‘אישיות’.

כל איש וכל אישה מספרים לעצמם אפשר לומר, את הסיפור האישי שלהם והוא אכן אישי שלהם, בגלל שרק הם רואים וחווים אותו ככזה. החוויה הסובייקטיבית של ה”אני” היא תוצר מתמיד של אותו מארג של אמונות קרי, הפרשנות המחשבתית קוגניטיבית של האדם הספציפי. “שליטה” על אירועי החיים שהאדם חווה כמעט בלתי אפשרית, אך שינוי של המחשבות שלנו והפרשנות שאנו מעניקים לאותם אירועי חיים, זה דבר שצריך ללמוד ולתרגל. המילה “שליטה” מעט בעייתית מכיוון שאין כאן רצון לשלוט, אלא יותר לקבל, להרחיב ולהגמיש את הפאן הקוגניטיבי בתוכנו, עליו יש לנו אחריות.

כיועץ פילוסופי אני מנסה להבין מהו אותו מארג של אמונות שהמטופל מאמין בהם במשך חייו והשאלה החשובה מכל, האם אלו מסייעים ותורמים למטופל או האם אמונות אלו מגבילות את המטופל וגורמות לו לסבל. כבני אדם יש בנו את היכולת לזהות את האמונות הללו דרך העזרה ממטפל מוסמך ומקצועי. מאחר והמחשבות שלנו נשענות על האמונות, יש באפשרותנו להגמיש אותן ואפילו להחליפן באמונות אדפטיביות יותר, אשר תומכות בחיינו ועוזרות לנו להתמודד בצורה מיטיבה עם העולם ועם עצמנו.

הפסיכולוג היהודי ד”ר אהרון בק, אבי הטיפול הקוגניטיבי אשר חגג לאחרונה את יום הולדתו ה97, חקר לעומק את נושא האמונות ופיתח תיאוריה שהתבססה על תצפיות קליניות ועל מחקרים וניסויים קליניים שיטתיים. הוא קרא להן ‘אמונות יסוד’ ויצר חלוקה רחבה של אמונות שקשורות בחוסר ערך של העצמי, אמונות שקשורות לחוסר ביכולת לאהוב את העצמי ואמונות של חוסר אונים.

בעבודה בקליניקה לדוגמא, יכולה להגיע מטופלת שמרגישה מתוסכלת ובדיכאון בגלל שלא הולך לה במערכות יחסים עם גברים. לאחר שבוחנים את המחשבות שלה לגבי יחסים עם גברים ויוצרים שינוי הכרתי בשילוב עם שינוי ברמת ההתנהגות וההתנהלות מולם, אז בוחנים את אמונת היסוד שלה שיכולה להישמע כמו: “אף אחד לא יאהב אותי”, או “בטח ינטשו אותי ואשאר לבד בכל מקרה” שאלו אמונת יסוד שעומדת בבסיס התנהלותה של המטופלת מול גברים ומול העולם.

החדשות הטובות הן שאנו יכולים להכיר באמונת היסוד שלנו בעזרתו והכוונתו של מטפל cbt מקצועי ומוסמך ולפתח אמונת יסוד חדשה ואדפטיבית, אשר תסייע למטופלת במטרה שלה להגשמה זוגית שמבוססת על אהבה והדדיות וכמובן לצאת מהדיכאון.

מטופל צעיר שהגיע אליי סבל מחרדה חברתית קשה. לאחר שהבנו ממה נובעת החרדה ומהן התוצאות ההרסניות שלה על חייו, הוא הבין שהוא חייב לעשות שינוי. הבנה זו תרמה למוטיבציה שלו להתחיל להתנהג בצורה אחרת ובתהליך גילינו יחד את אמונת היסוד שלו שהיא חוסר אונים. לאחר גילוי תובנה זו, היה לו מאד ברור שעליו לקחת אחריות לגבי המשך השינוי ברמה ההתנהגותית, לדוגמא על ידי עשיית מטלות שנתתי לו בין מפגש למפגש וכך התקרבנו בצעדים גדולים להסרת החרדה אשר גרמה לו להימנע ממפגשים עם אנשים. מעבר להיעלמות הפחדים, הוא גם למד להיות קשוב יותר לעצמו ולמחשבות שלו. הוא גם למד לזהות מתי מפעילה אותו אמונת היסוד שלו ואז לאמץ אמונה אחרת, כמו למשל שהוא לא נחות מאף אחד ושהוא מוצלח כפי שהוא.

יובל אוריאלי, תודה רבה על הריאיון המרתק! ובנימה קצת יותר אישית רציתי לשאול אותך, הן כפסיכותרפיסט והן כמטפל ויועץ פילוסופי: לאחר ששוחחנו על נושא המחשבות והאמונות שיש לנו על עצמנו, האם אתה מאמין שיש לנו בחירה חופשית?

אני מאמין מאד שיש לבני אדם בחירה חופשית. יחד עם זאת, כפי שד”ר בק הצביע, הבחירות שלנו אשר מתבססות על אמונות היסוד שנוצרו לרוב כשהיינו ילדים, נובעות לא מתוך בחירה, אלא כאילוץ של אותה אמונת יסוד.

בחירה אמיתית לכן, מתחילה להתרחש רק לאחר שמבינים את אותו מערך של אמונות שיש לנו ורק אז ניתן לעבד גישה שהיא שונה, ביחס לאמונות היסוד שלנו. סה”כ מדובר באמונות וכשמן כן הם. בחירה אמיתית מתוך עיבוד של אמונות היסוד ושינוי שלהם, (כמובן מתוך מקום של הכלה וקבלה) יתחיל לייצר מקור של חוסן ועוצמה בחיינו ולקיחת אחריות אישית. מדובר בהתפתחות משמעותית של מי שאנחנו ולכן פסיכותרפיה לעניות דעתי, תפקידה לא רק להתעסק בריפוי של מחלות נפש או קשיים רגשיים שונים, אלא לאפשר וללוות תהליך של התפתחות וזו נעשית כאשר נוצר חופש ביכולת שלנו לבחור, אזי מה שנקרא בחירה חופשית. ללא החופש לבחור, אין התפתחות עבור בני אדם.

צוות thenews מודה ליובל אוריאלי, מטפל בכיר בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית שתרם מזמנו והשתתף בהכנת הכתבה.