שיחת הערכה היא כלי ניהולי מצוין, אין עליה ויכוח, היא נחוצה ומיטיבה גם עם המנהלים וגם עם העובדים. השאלה היא איך שיחת הערכה מסתכמת בסופו של דבר. נמצא, בעקבות סקרים בתחום, שב-76 אחוזים משיחות הערכה של נשים, נכתב שהן אגרסיביות מדי. אצל גברים, לעומת זאת, רק כ-26 אחוזים הוגדרו כאגרסיביים מדי.
האם נשים אגרסיביות יותר מגברים?
בוודאי שלא. האם במקומות עבודה או בסיטואציות קונפליקטואליות הן נתפסות לעיתים כאגרסיביות ? מסתמן שכן. מדוע, אם כן, זה כך?
ניתן כמובן לייחס את זה לתפיסות חברתיות שהוטמעו והתקבעו, אך כמובן שזה לא ההסבר היחיד. כמו בכל דבר ישנה, גם פה, שורה של הסברים.
במסגרת הייעוץ התעסוקתי הניתן בנטע על ידי פסיכולוגיות תעסוקתיות, אנו נתקלות פעמים רבות בנשים שמוצאות את עצמן במצבים מורכבים במקומות העבודה (ולא רק), מצבים שבהם הן נדרשות לתפקד באופן נחוש ואסרטיבי, אך הן עוצרות את עצמן מחשש שייתפסו כאגרסיביות. החשש הזה מבוסס על אותן תפיסות שגויות המיוחסות לנשים. לעיתים, דווקא מתוך החשש הן מוצאות את עצמן בסופו של דבר מתנהלות באופן אגרסיבי ללא כל כוונה ומתוך בלבול. הקו החד והברור שבין תקשורת אסרטיבית ותקשורת אגרסיבית הולך ומטשטש וזולג לסוגי תקשורת נוספים אשר אינם מיטיבים עם הדוברת- פאסיביות או פאסיב-אגרסיב.
על הקשת הרחבה של אפשרויות תקשורת ניצבת האסרטיביות הרבה פעמים כיעד רחוק, מטרה לשאוף אליה. מדוע האסרטיביות היא צורת התקשורת הטובה ביותר?
אסרטיביות היא דרך להעביר מסרים באופן שיסייע לנו להשיג את מטרותינו, ללא פגיעה באדם אחר. לכאורה מדובר במשימה פשוטה, אך בפועל זהו אתגר מורכב. כיצד נצליח להביע את הדעות והרצונות שלנו באופן שלא יפגע באחרים ובכל זאת נשיג את מטרותינו?
רבות נוטות לחשוב שאסרטיביות מקורה בביטחון עצמי, אלא שאנו יודעות שגם כאשר ההערכה העצמית גבוהה וגם כאשר ישנו בטחון עצמי גבוה, עדיין במצבים מסוימים ישנה נטייה לקפוא. ממש כשם שבמצבי דחק אנשים נוטים לאחת משלוש תגובות- קפאון, לחימה או בריחה, כך גם במצבים פשוטים ויומיומיים יותר ישנם אלו הקופאים וישנם הנלחמים ואנו מחפשים את הכלי שיוביל אותנו לדרך המלך- אסרטיביות.
אסרטיביות, איננה תלוית בטחון עצמי כהגדרה רחבה, אך היא דורשת גיוס משאבים פנימיים המדמים בטחון עצמי במצבים מסוימים. התגייסות מוחלטת של הכוחות שלנו –
הראש -הבנת המטרות שלנו, דיוק המטרות, בחירת מסרים נכונים.
הגוף– יציבה, מבט, שפת הגוף הכללית.
כלי השיח שלנו – ניסוח מדויק, שימוש מיטבי בשפה.
לפרטים נוספים:
https://www.netta.org.il/assertiveness-cours
מודל ייחודי שפותח בעמותת נטע
במודל זה אנו משרטטות מפת דרכים מדויקת להשגת המכלול והפיכת האסרטיביות לכלי הנמצא בשימוש יומיומי. אנו מבינות שאסרטיביות היא שריר שניתן לאמן, מצב שניתן לתרגל ובסופו של דבר להטמיע.
בניגוד למודלים קיימים, אנו לא מאמינות שיש דרך אחת נכונה להתנהלות אסרטיבית, אלא ההפך- לכל אחת ישנו המסע האישי שלה בדרך לאסרטיביות, כל אחת תבחר בדרך אחרת להביע את עצמה אך התוצאה תישאר זהה- הן ישיגו את המטרות שלהן ללא פגיעה באחר או בעצמן.
מפת הדרכים של נטע מורכבת מחמש תחנות איסוף- זיהוי המטרה, ניקוי רעשי רקע, יצירת מרחב אסרטיבי, בחירה בסגנון אסרטיבי אישי ולבסוף ניסוח המסר באופן המדויק ביותר. אנלוגיית המסע איננה מקרית, הטמעת דפוסי התנהגות ותקשורת כרוכה בתהליכים. בתהליך לוקחים חלק רגש לצד לוגיקה, חשיבה לצד נראות. כל המערכות הפנימיות והחיצוניות שלנו מתגייסות לטובת המסע ובסופו אנו מאמצות את דפוסי ההתנהלות האסרטיביים.
התנהלות אסרטיבית נדרשת הן בעולם העבודה והן בחיי היומיום, בעוד שבעולם העבודה קל לנו למדוד ולהימדד ואנו מבינות באופן ישיר כיצד ההתנהלות שלנו נתפסת (באמצעות שיחת הערכה), הרי שמצבים אחרים בחיינו חולפים ללא משוב ברוב המקרים מן הסתם ואנו מוצאות את עצמנו הרבה פעמים מבולבלות. מפת הדרכים לאסרטיביות מסייעת גם במצבים פשוטים ושגרתיים, הטמעה של המפה ותרגול שלה משנים את ההתנהלות וצורת התקשורת שלנו במכלול מצבי החיים.
זכרו- ניתן בהחלט לאמץ דפוסים אסרטיביים, לאמן את השריר ולהשיג את המטרות.
לפרטים נוספים והרשמה לסדנה: