הם היו מעשנים כבדים, שעישנו במשך עשרות שנים מהבוקר עד הלילה. היום לאף אחד מהם לא מתחשק לעשן יותר. סיפורם של האנשים שנגמלו מעישון עם אברהמסון ולא חושבים לחזור אפילו לרגע.
ורד חוגגת שנתיים ללא עישון
“גדלתי בבית של מעשנים והתחלתי לעשן בצבא. היה מגניב לעשן עם החבר’ה. הסיגריות, כביכול, הרגיעו והורידו את הלחץ. במשך עשר שנים עישנתי חצי קופסא ביום.משתפת ורד שגב, 31, מחיפה, אושיית סטיילינג ופאן, המשמשת דוגמה אישית ומתחזקת 30 אלף עוקבים באינסטגרם. “לולא הגמילה, העישון היה גורם להסחת דעת, שגוזלת זמן ומונעת ממני להתמקד בדברים החשובים באמת”. כשהייתי בלחץ עישנתי סיגריה, כשהייתי עצבנית, או עצובה, אחרי האוכל הדלקתי סיגריה, ביחד עם כוס יין. אבל נמאס לי. לעשן זה מסריח וזה לא בריא”.
“את הגמילה עברתי בקלות יחסית וללא קשיים בזכות הטיפול באברהמסון. פתאום הבנתי כמה זה מגעיל והעישון הפך מיותר בחיי. לא התעורר בי שום צורך לסיגריה נוספת אחרי הגמילה. כשמעשנים לידי זה מוציא לי עוד יותר את החשק לסיגריה. מאז הגמילה חוש הריח והטעם חזרו לחיי. אגב, גם האלכוהול הרבה יותר טעים ללא סיגריה”.
“בבית אני כבר לא מסכימה שיעשנו לידי. אמא שלי מעשנת הרבה פחות ואני מקווה שהיא תיגמל בעקבותיי. בבילויים אני מצליחה להתעלם מהעשן, ואם מעשנים בסביבה שלי אני בוחרת להתרחק. כשעישנתי היה לי הרבה יותר קשה לעשות ספורט. כשנגמלתי מהעישון חזרתי להתאמן בשביל הבריאות. הנשימה הרבה יותר קלה. אני בכושר. אוכלת נכון ומרוצה שחזרתי לאורח חיים בריא. הסיגריות כבר לא שולטות בי. אני בשליטה – הכי כיף שיש”.
“נגמלתי מהדחף לסיגריה”
“התחלתי לעשן בגיל 14. בבית ההורים שלי עישנו. במערבונים קלינט איסטווד עישן. בסרטים בטורקית עישנו. בסרטים בערבית. כולם היו עם סיגריה ביד. חיקיתי את החברה הגדולים עם הסיגריה בפה. אם אתה מעשן, אתה חלק מהחברה ואתה נחשב לגבר. אמא שלי תפסה אותי פעם מעשן קנט ארוך והסבירה לי שגברים מעשנים רק קנט קצר”, מספר בחיוך אסי צמח (41), נשוי ואב לשלושה, בעלים של “סככות טליה בע”מ”, חברה לפתרונות הצללה וקירוי מראשון לציון.
“בהתחלה עישנתי חצי קופסא ביום ועד גיל 40 עישנתי קופסא וחצי שתיים ליום. כל דבר קטן הוא נושא להדלקת סיגריה. אם נפרדתי מחברה, או קמתי בבוקר, או נכנסתי לאוטו, או יצאתי מפגישה. ואם יוצאים לבלות ושותים אלכוהול מעשנים כפול”.
“צריך סיבה בעלת חשיבות כדי להפסיק לעשן. אשתי דירבנה אותי ללכת לאברהמסון. נמאס לה מהריח הרע ומהסממנים האחרים של העישון. כשנסעתי לטיפול היה לי פקט באוטו שלא תכננתי לזרוק. חשבת לעצמי, באי אמון מסויים, שנעשה את ‘המהלך’ ואחר כך נראה.
“אחרי הטיפול הייתי רעב. ואחרי שאכלתי מנה שווארמה ושתיתי קולה הייתי רגיל לעשן סיגריה , אבל לא הרגשתי שום דחף לסיגריה. נכנסתי לאוטו ולא בא לי סיגריה. הגעתי הביתה ועדיין לא בא סיגריה. למחרת אותו הדבר ובכל הימים שבאו אחר כך.
“בכל יום שעבר הרגשתי יותר ויותר טוב. עם הגמילה מהסיגריות נגמלתי מהשיעולים והתחלתי לנשום טוב יותר. הטעם והריח השתפרו פלאים ואני מריח סוף סוף. עור הפנים נראה פתאום חי ולא כהה. כשמעשנים לא שמים לב לזמן הרב שמתבזבז במחשבות על סיגריות ובהפסקות סיגריות. פתאום יש לי מלא זמן פנוי. התחלתי לעשות ספורט. אני רץ 7 קילומטרים פעמיים שלוש בשבוע, ומתאמן עוד פעמיים בשבוע בחדר כושר. היום לא נעים לי להריח אנשים שמעשנים סביבי. מצד שני אני לא מטיף לאף אחד, כי אני חושב שכל אחד צריך למצוא את הסיבה המשמעותית עבורו לגמילה מעישון”.
“טלי כבר לא חושבת על סיגריות”
התחלתי לעשן סיגריות בגניבה בגיל 16. בצבא הפכתי למעשנת כבדה של שתי חפיסות נובלס ואחרי הצבא ירדתי לקופסא ביום. בתחילת ההריון הראשון שלי עישנתי מעט ואחר כך הפסקתי, כי המצפון הציק לי. אבל שעה אחרי שילדתי את בני בכורי הייתי למטה עם סיגריה. רציתי להיניק ולכן הפסקתי לעשן, אבל לא הצלחתי להחזיק מעמד יותר מחודש אחד ואחרי חודש הפסקתי להיניק וחזרתי לעשן. גם בהריון השני הפסקתי לעשן בזמן ההריון וחודש אחרי הלידה, הפסקתי להיניק וחזרתי לעשן”, מספרת טלי אמיר (45), גרושה ואמא לשני ילדים (18,13.5), מורה ומחנכת מבת ים.
“היה לי קשה לחשוב על גמילה, כי העישון הוא הרגל של כל כך הרבה שנים. אהבתי לעשן והסיגריה ליוותה אצלי הכל – אם יצאתי, ביליתי, לפני האוכל, אחרי האוכל, בשיחות טלפון ובכל הזדמנות. הרגשתי שאני זקוקה לתמיכה ושאין סיכוי שאצליח להיגמל לבדי. הגמילה בשיטה של אברהמסון עשתה עלי רושם של קסם שיעזור לי. ולמרות זאת החבאתי קופסת סיגריות במגירה, ואחרי הטיפול הייתי עדיין סקפטית. אבל חזרתי הביתה והסיגריות אפילו לא עברו לי בראש. אחר כך נתתי לבני שמעשן את הקופסא. וככה חלפו להם יום, ועוד יום, וכבר שנה אני לא מכניסה ניקוטין וטבק לגוף”.
“אמרו לי שהכל עניין של רצון, ועל אף שהרצון להפסיק לעשן לא נבע ממני זה עבד. מרגע הגמילה ועד עכשיו, לא עובר לי בראש כמה בא לי סיגריה. בהתחלה קמתי כל בוקר בתדהמה איך זה קורה שלא עישנתי אתמול ואני עדיין נדהמת מכל יום שחולף בלי סיגריה. חיכיתי למשבר או שיבוא לי, אבל עד לרגע זה ממש לא בא לי לעשן”.
“בר חוגג 9 חודשים ללא עישון”
“בהתחלה הגמילה הייתה רק כדי לצלוח שלושה חודשים, אבל ראיתי שטוב לי ועוד מעט אחגוג תשעה חודשים ללא עישון. בעלי מאוד שמח שהפסקתי לעשן. כשהכרנו הוא ידע שאני מעשן אבל הוא תמיד קיווה שאפסיק. מאז שהפסקתי לעשן, ירדתי במשקל, כיף לי יותר ללכת ולשמוע מוסיקה באזניות ואני פחות מתנשף. בנוסף, אני נהנה מיתרון שלא הרבה מדברים עליו: בתור מעשן היה מזעזע לשים מסכה ולהריח את הבל הפה שלי”.
אהוד אברהמסון, ממציא ומפתח השיטה, מסביר:
“ השיטה שלנו מטפלת בדחף ולכן אנשים מצליחים, השיטה טבעית לחלוטין ומשלבת טכניקות מרפואה אלטרנטיבית, יחד עם שיטות הוליסטיות מערביות. המפגש מתחיל בסדנה של שעה המשחררת את המטופל מחששות, פחדים, תלות רגשית ודעות קדומות. מיד אחריה נכנס המטופל לטיפול טבעי שמוריד את הדחף לעישון.“
הטיפול מאזן את המערך האנרגטי, מנקה ומוחק את הדפוסים וההרגלים בכל הרמות, כולל במישור הכימי, הטיפול מנטרל את הדחף מאותו אזור בראש שאחראי על ההתמכרויות לעישון כתוצאה מכך מטופלים רבים שיוצאים מהטיפול ומתארים תחושת רוגע, מדברים על “לידה מחדש”, “כאילו לא עישנתי מעולם” , “נעלם לי הדחף לעשן”, ומתארים את החוויה כסוג של “קסם”. אבל זה לא קסם. זו שיטה מוכחת שעובדת בהצלחה כבר יותר מ- 38 שנים ומאפשרת לכל מי שרוצה להפסיק לעשן לעשות זאת בקלות יחסית ולעבור לאורח חיים בריא יותר”.
מכון אברהמסון הוא מכון הגמילה המוביל והוותיק בישראל עם 38 שנות ניסיון ולמעלה מ90% הצלחה. למכון אברהמסון 10 סניפים בפריסה ארצית: תל אביב, גבעתיים, חיפה, אשדוד, ירושלים ראשון לציון, עין ורד, באר שבע, חד-נס ומשגב.