עוד בימי מצרים העתיקה היה קיים מנהג של “טיהור המעיים” במטרה לסלק מהגוף את הרעלנים שהמצרים הקדמונים האמינו כי גורמים למחלות ומוות.
בעת המודרנית, הידרוקולוניק – הטרנד של ניקוי המעיים באמצעים שונים, כגון חוקן או שימוש בחומרים משלשלים, החל לצבור תאוצה במאה ה-19.
שטיפת מעי עמוקה מבוצעת על ידי צינור המוחדר דרך פי הטבעת, אשר באמצעותו מוזרמים מים לתוך המעי הגס בכח הכבידה.
לאחר מכן, המים מנוקזים באמצעות צינור אחר וסוחפים עמם את הפסולת שבמעי.
למי הידרוקולוניק טוב?
כבר ב-1989 פורסם מחקר המעיד על יתרונות ובטיחות שטיפת מעי באמצעות תמיסת פוליאתילן-גליקול אלקטרוליטית עבור מטופלים שעומדים לעבור הליך רפואי במעי הגס, דוגמת קולונוסקופיה או ניתוח.
עם זאת, חשוב לציין כי מחקרים קליניים מפריכים את הטענות ששטיפת מעי תורמת להקלה או ריפוי של בעיות בריאות אחרות, כגון דלקת פרקים, אסתמה ואלרגיות.
למי הידרוקולוניק לא טוב?
הסובלים ממחלות או פגיעות קודמות במעיים – לדוגמה מחלת קרוהן, גידולים במעיים ואפילו כיבים (אולקוס) – נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעות במעיים במהלך שטיפת המעי. חולי לב וכליות נמצאים גם הם בסיכון מוגבר לתופעות לוואי חמורות מהטיפול.
ומה עם כל היתר?
מטופלים בריאים בדרך כלל, שאינם סובלים מבעיות במעיים, עדיין עלולים לסבול מתופעות לוואי בעקבות שטיפת מעי – החל מחוסר נוחות, דרך חוסר איזון אלקטרוליטי והתכווצויות שרירים, ועד לדלקות. סיכון נוסף הוא לספיגה מוגברת דרך דופנות המעי של אותם רעלנים בדיוק שהטיפול מתיימר (בפי מטפלים מסוימים) לסלק מהגוף, תופעה העלולה להוביל להתקפי אלרגיה או להרעלה.
העמדה הרשמית של משרד הבריאות בנוגע להידרוקולוניק
משרד הבריאות הישראלי מזהיר כנגד ביצוע שטיפות מעיים שלא למטרות רפואיות, בעקבות מספר מקרים של סיבוכים חמורים שנבעו מהטיפול.
מנהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) אינו מאשר את מכשירי שטיפת המעיים לשימוש בתדירות קבועה.
השורה התחתונה
1. שטיפת מעי עמוקה באמצעות תמיסת פוליאתילן-גליקול אלקטרוליטית יכולה להועיל למטופלים לפני הליך חודרני במעיים.
2. אם אתם סובלים ממחלה או פגיעה במעיים, התייעצו עם רופא לפני הטיפול.
3. ודאו שמכשיר הטיפול מחוטא כראוי, כדי להימנע מדלקות.